לא עוברות 3 שניות מהתשובה הקבועה ״בסדר״ או ״כיף״, לשאלה הטיפשית שלי - ״איך היה בגן?"
ומייד מופנית אלי הקונטרה: ״אמא מה הבאת לי?״
טוב דיי ברור למה הוא מתכוון, אבל אני מנסה את מזלי, אולי הוא לא יזכור שגם אתמול ושלשום וביום שלפני שלשום וכן, גם בשבוע שעבר, ובתחילת השנה, טוב נו גם בשנה שעברה - אותו הריטואל:
הוא רוצה ממתק ואני עם חיוך טיפשי ומַרְצֶה שולפת תפוח, או קלמנטינה, או צימוקים ופעם אפילו, ושאלוהים יעזור לי, הצעתי גוג׳י-ברי.
אז זה לא שהילד שלי לא אוהב פירות, יש אפילו כמה שאוהב מאוד.
אבל שקית במבה נוגט, או בפלה מצופה, יכולים לנחם ילד אחרי 8 שעות אינטנסיביות בגן, ממש כמו שחיים כהן מתנחם ממרק קובה שהכינה לו איזו דודה לְבָבִית במאסטר-שף.
----
מי רצה ממתק וקיבל גוג׳י ברי?
כשהבנתי שמה שעומד מאחורי הממתק אחרי הגן זו למעשה הנחמה וההפתעה ולא הסוכר בכבודו ובעצמו, חיפשתי דרך להפתיע ולרגש בצורה אחרת.
אז נתקלתי בקופסאת התרופות ששכבה אצלי בארון כבר תקופה. מאוד נקשרתי אליה (כמו אלף חפצים מיותרים אחרים) ואמרתי לה:
״יום יבוא ואני אגלה את היעוד שלך, ואז תראי!״ (C גרגמל)
הקופסא המקורית כבר נשכחה על איזה ספסל בפארק, אבל בסיבוב סהרורי ב״מקס״ מצאתי קופסאת תרופות מעולה (וזולה! 2.5 ש״ח) שעושה את העבודה לא פחות טוב (וגם לא אתבאס אם תאבד או תישבר, כי הרי ברור שקניתי סטוק).
----
קופסת תרופות קטנה + 2 דקות עבודה = שמחה גדולה בפה ובלב
טוב ששמרתי את משייף הציפורניים המשומש מידיי למקרה חירום, איתו מחקתי את אותיות הימים על גבי הפלסטיק.
(אפשר גם לשייף בעדינות עם נייר שיוף מס׳ 0)
הדבקתי בחלקו הפנימי של כל תא - נייר קטן ועליו ציור של פרצוף (אפשר גם לב / אות / מה שרוצים). זה גם מוסיף עניין וגם מסתיר מה יש בפנים, וכך נכנס אלמנט הסקרנות של ״מה הבאת לי״ גם אחרי שכבר הבאתי...
----
סוד הקסם של הקופסא הם התאים, שמאפשרים להפריד בין האוכל, דבר אהוב בפני עצמו על ילדים.
אז מה אפשר לשים בתאים?
נשנושים קטנים או חתוכים מכל סוג שאתם אוהבים / הילדים אוהבים / זמין לכם / אתם רוצים להכניס לתפריט בהדרגה.
כמו: צימוקים, חמוציות, ריבועי תפוחים מקורמלים, אגוזי מלך, אגוזי ברזיל, שקדים, חלווה ועוד ועוד.
ובשביל האיזון ושלא ירגיש שאני עובדת עליו ;) - אני שמה בתא אחד או שניים גם משהו מקטגוריית הפחות בריאים...
כמו: m&m / צ׳וקלט צ׳יפס / קוביית שוקולד / מסטיק / טיקטק / שקדי מרק וכיו״ב.
----
גם m&m. בשביל האיזון...
אצלנו הטקס הולך בד״כ כך:
פותח תא וסוגר אותו בלי לאכול את תכולתו, ככה עובר על כולם ובודק מה במלאי. אז מתחילה הדילמה מה לאכול קודם ובאיזה סדר. בד״כ משאיר את ״החטאים״ לסוף.
