הכל התחיל מסידור המגירות של הבת שלי, עם סיום שנת הלימודים, ופינוי מקום לבלאגן שלא יאחר לבוא בשנה הבאה.
כמות הפיצ׳פקס והגרוטאות שהיא הוציאה משם היא היא ההשראה לבדיחה ״כמה פילים יכולים לצאת מחיפושית״.
אבל אי אפשר להאשים אותה, מדובר בבת שלי אחרי הכל.. וזה אך ברור שחובה לשמור קופסא שהייתה פעם בית למחדד, כי בטוח היא תשמש לאיזו יצירה ביום משעמם במיוחד.
בהשראתה ובהשראת ערימות הזבל, החלטתי למיין את מגירות המטבח.
----
ילדים, מי רוצה קרטיב בצורת מטען של טלפון?
הופתעתי לגלות את כמויות הפלסטיק שיש בבית, חוץ מבקבוקי מים, מיכלי שמפו וקופסאות גבינה.
הכל כמעט ארוז בפלסטיק: מטענים, טושים, מברשות שיניים, חותכני עוגיות, צעצועים ומה לא!
קיצר, החלטתי למחזר את הפלסטיקים שניה לפני פח המחזור ולהשתמש בהם כתבניות לקרטיבים צוננים ומשמחים.
----
"אמא, אמא! את מערבבת פוליאתלן עם פוליאוריתן"
בכל יום אחר אולי הייתי מכינה מיץ פירות טרי ורענן. אבל.. היה כל כך חם וכבר הוצאתי מספיק אנרגיה במיון המגירות,
כך שהתעייפתי רק מהמחשבה של 3 הפעולות הפשוטות: לחתוך פירות, להכניס אותם לבלנדר, לשטוף את הבלנדר.
לשמחתי חיכו לי במקרר מיצים טריים ובריאים שקניתי בבוקר בסיבוב סידורים באבן גבירול.
----
צפו בנשק הסודי שלי לחום יולי אוגוסט!
אז מה צריך בשביל קרטיב מרענן בצורת מטען, טושים, אקדח דבק או כל צורה אחרת
1. חלקי אריזות פלסטיק ממוצרים שונים שיש בבית 2. מקלות ארטיק (ניתן למצוא בכל חנות יצירה)
3. סכין מטבח
4. כל משקה מתקתק ומשמח (רצוי בריא וטבעי כמובן :))
איך הופכים את הפלסטיק לתבנית
1. שוטפים את הפלסטיק
2. חורצים בעזרת הסכין פס ברוחב של כסנטימטר (טיפונת יותר צר מרוחב מקל הקרטיב)
3. מכניסים את מקל הקרטיב לחריץ בזווית קלה לכיוון תחתית התבנית, כדי שהמיץ לא ייזל
4. שופכים את המיץ / שייק לאט לתבנית
5. מקפיאים ל-4 שעות לפחות
6. מוצאים את הקרטיבים בעדינות מהתבנית ומצננים את הילדים בהפתעה קיצית ומשמחת
----
ג'וסה, עזרתם לי היום :)
----
אריזת סכו"ם מיותרת, חכי חכי מה יצא ממך עוד 4 שעות
----
אקדח דבק חם - VS - אקדח קרטיב קר
----
סופסוף קפוא פה
----
הסיפור הזה עלה לי ברצפה דביקה, אבל היה שווה בכל זאת
הערה לסיום:
הכי כיף קרטיב מתוק וצבעוני, אבל אפשר גם ללכת על הגירסה הסופר קלה ופשוט להקפיא מים ליצירת קרח בצורות מפתיעות :)
דבר המומחית
בקטנה על פלסטיק
חומר גלם המשמש לייצור סוגים רבים של מוצרים: כלי בית, צעצועים, כלים ומתקנים לאחסון, בקבוקים, אריזות ועוד.
באופן כללי, החומרים שמהם עושים פלסטיקים שונים, נקראים פולימרים.
בישראל הפלסטיק מהווה 18% ממשקל הפסולת הביתית ו- 41% מנפחה.
בקטנה על זבל
מדינת ישראל מיוצרת מידי שנה כ- 5.4 מיליון טון פסולת עירונית ומסחרית.
כל תושב מייצר בממוצע כ- 1.7 ק"ג אשפה בכל יום.
מתוך כלל הפסולת המיוצרת בישראל, כ- 80% מהפסולת המוצקה מועברת להטמנה ורק כ- 20% מועברת למיחזור.
בקטנה על מיחזור
בישראל מוצבים למעלה מעשרים אלף מתקנים (מיחזורית) לאיסוף מכלי פלסטיק.
המיכלים המגיעים למפעל המיחזור ממוינים באמצעים אלקטרונים אשר מפרידים בין סוגי הפלסטיק השונים וצבעיהם.
הם עוברים גריסה והופכים לפתיתים זעירים המשמשים לייצור מוצרים אחרים.
בתהליך המיחזור ניתן לייצר מהפתיתים הגרוסים חומרי גלם, ברמות איכות שונות, כמו למשל:
סיבים לשטיחים, מעילים מפליז, מוצרי טקסטיל, ריהוט פיקניק דמוי עץ, אריזות למוצרים שונים, סלסלות לפירות וירקות.
אחד הפתרונות המתקדמים כיום (כלכלית וסביבתית) לטיפול בפסולת פלסטיק הוא הפקת אנרגיה באמצעות שריפה ישירה.
באתר חירייה הוקם לאחרונה מפעל (RDF) ראשון מסוגו בישראל שמייצר אנרגיה מפסולת, בעיקר מפלסטיק.
ד"ר ציפי עשת, כלכלנית סביבה
(וזאת אמא שלי המופלאה!)